בגדול אפשר לומר שהמתכון להורות טובה הוא השילוב של חום עם גבולות. לפעמים זה נראה כאילו שני המושגים האלו הם אוקסימורון; איך ניתן להיות הורה חם ומחבק ובאותה נשימה להציב גבולות כשעל מנת להציב אותם אני צריך לנהוג בקור רוח?!
אכן, אתגר לא פשוט אך בהחלט ישים.
קחו דוגמה: שעת אחה"צ, הילדה בת ה־8 החליטה שאת שעות אחה"צ של היום הזה היא תעביר בלריב עם אחיה הקטן בן ה־6. ביקשתם יפה, ניסיתם להפריד כוחות, איימתם ובסוף החלטתם להעניש; ”כנסי בבקשה לחדר ותשארי בו עד ארוחת הערב ובשלושה ימים הקרובים את לא משחקת במחשב”, אתם קובעים בהחלטיות. הילדה מתבאסת עליכם מאוד ומסתגרת בתוך עצמה.
הצבתם גבול ועמדתם בו. יפה! מה עכשיו? עכשיו עלינו 'לחפש בנרות' הזדמנות להעניק חום – תוך דגש על שמירת הגבול, לדוגמה: בשעת ערב, לאחר ארוחת הערב והמקלחות, כאשר הילדה כבר במיטה, גשו לחדר השינה, העניקו נשיקה חמה וחיבוק של לילה טוב. סביר להניח שתזהו הפתעה קטנה בפניה של בתכם. היא אכן תהיה מופתעם, כי ילדים חושבים דיכוטומית; "אוהבים אותי, או לא אוהבים אותי? אם נותנים לי פרס, אוהבים אותי, ואילו אם מטילים עליי עונש, לא אוהבים אותי!" זו בדיוק הסיבה שעלינו להשתמש במחוות של חום ואהבה אחרי שהטלנו עונש – לפרק את את המשוואה הזו במוחו שילד. רק כך נוכל להציב גבולות בלי להזיק להם.
קחו בחשבון שיש מצב שהילדה תנסה להשתמש במחווה הזו בכדי לבטל את העונש, וזה המבחן האמיתי שלכם – האם תדעו לשלב גבולות עם חום. אם תוותרו על העונש, תשדרו בכך מסר כי ישנה סתירה מובנית בין הגבולות לחום ואהבה שלכם. לעומת זאת, אם תענו בעדינות (ובאותה הנימה המפוייסת שבאתם איתה לחדר) ”לא – מתוקה, אני לא אוותר על העונש כי אני אוהב/ת אותך מאוד ובגלל זה נתתי לך עונש – כדי לחנך אותך בכדי שהתנהגות כזו לא תחזור על עצמה”.
זכרו: מסר עמוק הוא דווקא מסר שיש בו קונפליקט! ותנו להם כבוד, הם מסוגלים להבין ואף להעריך את זה.
