933280_S

תעודות – מחצית א’!

איך קרה שעד התעודה לא קיבלתם טלפון מהמורה על כך שהוא מתקשה בלימודים?! • לפני שאתם הופכים שולחנות, קראו את השורות הבאות

שאלה: ביום שישי האחרון הבן שלנו, בן ה־10, הביא הביתה תעודה. אני ורעייתי לא האמנו שזו התעודה של הבן שלנו! לא שיש לנו בעיה לקבל את זה שלבן שלנו יש קשיים, אבל מה שהפתיע אותנו, ועדיין מפתיע, שלא קיבלנו אפילו טלפון אחד מהמורה שלו בהקשר לכך שקשה לו בלימודים. לשם הדוגמה, הוא קיבל בחשבון ציון של 55. אם זה באמת המצב של הבן שלנו, איך זה שרק עכשיו אנחנו יודעים מזה?! השאלה שלנו היא, האם נכון להפוך שולחנות בבית הספר, או שזה רק יכול להזיק לילד. אציין, שאנחנו מאוד כועסים על המורה שהגענו למצב הזה. תודה רבה על המענה ותודה על כל מה שאתה מעלה בקבוצה, זה באמת עוזר לנו בחיי היום יום.

תשובה:

אינני בקיא בפרטי המקרה ולכן אמנע מלהתייחס להיבט הפרקטי של מה נכון, או לא נכון, לעשות. באופן כללי אומר כי הפיכת שולחנות בבית ספר על פי רוב לא מקדמת את ילדנו לעבר המטרה וצריך לחשוב על פעולות אפקטיביות יותר.

אנצל את ההזדמנות להתייחס להיבט לא פחות חשוב בנושא זה:

בשבועות אלו ילדנו חוזרים הביתה עם תעודות הערכה. חלקם מביאים תעודות טובות יותר וחלקם מביאים תעודות טובות פחות. אנחנו רגילים להתייחס ולחשוב על החוויה של הילד במעמד הזה, איך הוא חווה את ההצלחה או את הכישלון כאשר זה עומד לראווה ב’כיכר העיר’. ישנו גם את הצד האחר, הפחות מדובר, והוא מה אנחנו כהורים חווים כאשר בנינו, בשר מבשרנו, מגלה קשיים. אין הורה שלא דמיין שהילד שלו יהיה מוצלח. משאלת הלב שלנו היא אחת: שהבן שלנו יהיה טוב, שיצליח, שיגדל ויעשה לנו נחת. לעיתים, משאלת הלב הזו קשורה ל’תיקון’ שאנחנו מבקשים לעשות על עצמנו, דרך ילדנו (”אני לא הצלחתי במתמטיקה, הבן שלי יהיה אלוף בזה!”).

ואז אנחנו קולטים, לאט לאט, שזה לא עומד לקרות. השלב הזה מאוד קשה להפנמה, וכאשר אנחנו מתחילים לשמוע קולות ודיווחים מהמורים שלו שלילד יש קשיים, אז או שאנחנו מכחישים את זה, או שאנחנו תוקפים את השליח, או שאנחנו נעצבים מאוד. לעיתים הצוות החינוכי מקבל מסר מוסווה ש’עדיף שלא תגיד לנו שהבן שלנו לא מוצלח, ואז אנחנו מקבלים פתאום תעודה מאוד לא מחמיאה (זה לא ‘מתרץ’ את ההתנהלות זה כן ‘מסביר’ אותה). כל זה מאוד מקשה על הילד להתגבר על הקשיים ולהתקדם בלימודים.

אז כשלב ראשון חשוב מאוד שנזהה את הרגשות העולים אצלנו כאשר מתגלים כשלונות אצל ילדנו; אלו מחשבות זה מעלה בנו? האם הם קשורים אלינו (איזה מן ילד קיבלתי, מה זה אומר עליי?) או לילדנו (מחשבות קטסטרופליות – מה יהיה איתו? איך הוא יסתדר בחיים? האם הוא יצליח לפרנס את המשפחה שלו בכבוד? עם איזו אישה הוא יתחתן?), בתקווה כי נצליח לווסת אותן למחשבות יותר אדפטיביות ולחיות בשלום גם עם הכשלונות שלהם.

קבלו עכשיו את קלפי ההיכרות שלי בחינם ישירות לתיבת הדוא"ל שלכם

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב print
יצחק יונה

יצחק יונה

ייעוץ חינוכי • הנחיית הורים • פסיכותרפיה

קומודציה הורית

הבשורות הרעות: הרבה מן הקשיים וההפרעות של ילדינו קשורים דווקא אלינו. הבשורות הטובות: עם מעט תשומת לב מצידנו, ניתן להגיע לתוצאות ושינויים משמעותיים

קרא עוד »

מבט התקשרותי

המורה נכנסה ללמד בכיתה אחרי חופשת הקורונה, כולם דברו ורק הוא שתק, ואפילו לא היישיר אליה מבט!” • איך תגלו סימני מצוקה בחזרה לשגרת הלימודים? • וגם: מהו ‘מבט התקשרותי’ ולמה הוא כל כך חשוב?

קרא עוד »

זום־אין

איך תקיימו פגישה טיפולית משמעותית באמצעות ה־zoom והתוכנות הדיגיטליות? • בין המציאות לשיגעון

קרא עוד »
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן