824558_S

אם אתם לא יכולים לנצח אותם, שחקו איתם!

הילד לא נהנה ממשחקים כי הוא כל הזמן חייב לנצח? יש מה לעשות! • וגם: מהי הבנייה ואיך ניתן לשנות אותה

ילדים רבים מגלים קושי ב’לשחק בשביל הכיף’. הם עסוקים רק ברצון לנצח. לרוב, ילדים כאלו יתמודדו גם עם קשיי חברה, כי לאף אחד לא נעים לשחק עם ילד שחייב תמיד לנצח שלרוב גם לא יודע להפסיד בכבוד.

אז למה ישנם ילדים שלא יודעים להפסיד בכבוד?

ישנן כמה סיבות אפשריות לכך שילד לא יודע להפסיד בכבוד; חרדה, הבניה, רווח אישי. אפרט:

חרדה: הילד חרד מהאפשרות שהוא יפסיד. הוא פשוט לא מסוגל לחשוב על אפשרות כזו. מבחינתו להפסיד – זה להיות לא שווה כלום. בחוויה הפנימית של הילד, אם הוא לא ינצח, לא יהיה לו מקום בחברה, מה שאומר שהוא יישאר בודד. נכון, הוא יודע שחבריו לכיתה/לשכונה לא מנצחים ועדיין מקובלים בחברה, אבל לא אצלו, הוא חייב להיות בטופ, אחרת יזלזלו בו. למה? כי בטחונו העצמי לא חזק מספיק כדי לשרוד באם לא ינצח.

הבניה: כמו הרבה דברים אחרים בחיים שלנו, גם נושא זה קשור להבניה שהילד הפנים במהלך שנות חייו. הבעיה עם הבניות היא שהן סובייקטיביות. יכולים להיות תאומים שנולדו לאותם הורים וחיים באותה סביבה, וכל אחד מהם יבנה את התפיסה שלו כלפי העולם באופן שונה, ולעיתים אף באופן מנוגד, לאחיו התאום. למה? כי הבנייה נוצרת כתוצאה מחוויות פנימיות שלא תמיד קשורות לאירועים היבשים. ילד שתופס את העולם כזירה של מנצחים ומפסידים, זה ילד שבשבילו לנצח זה לא רק לוקסוס, כי חייבים לנצח. אם לא ננצח תמיד, לא נצליח בחברה/בחיים. אין אמצע, יש את מי שלמעלה ויש את מי שלמטה! לרוב, ילדים כאלו יתאפיינו בחשיבה דיכוטומית שמשפיעה על עוד תחומים בחיים, למשל חשיבה קיצונית של ‘רעים וטובים’, חוסר יכולת להתמודד במצבים חברתיים מורכבים ועוד.

רווח אישי: ישנן משפחות שהאווירה בהן מעודדת, במישרין או בעקיפין, נצחונות. זה קורה הרבה במשפחות בהן ההורים הם אנשים שאפתניים ומצליחים, ילדים לאבות או אימהות בעלי קריירה נחשקת. במשפחות כאלו הילד עלול להפנים כי רק מי שמנצח מקבל מקום של כבוד. גם אם זו הבניה מוטעית, מבחינת הילד זהו ניתוח המצב, אובייקטיבית, כי גם אם ההורים עצמם לא חושבים שכדי לקבל מקום של כבוד צריך לנצח, בעצם התנהלותם (שאין בה דופי) הילד עלול להבנות לעצמו הבנייה סלקטיבית שההורים שלי מצליחים כי חייבים להצליח, כי מי שלא מצליח נזרק לקרשים. כי אם לא כך, למה ההורים שלי כל כך מתאמצים ונלחמים כדי להצליח.

מה עושים?

  • כאשר אתם מזהים אצל ילדכם התנהגות כזו, עליכם לקחת בחשבון את שלושת המוטיבים הללו ולסייע לו, ויש מגוון דרכים לעשות זאת:
    הזמינו אותו לראות גם הצלחות ‘קטנות’ כהצלחות חשובות ומשמעותיות.
  • אמרו בקול ברור ופעלו לפי הגישה של “זה שלא הצלחת במשימה לא אומר שאתה עצמך כישלון”.
  • אל תמהרו להרגיע או לחנך את הילד כאשר הוא מגלה התנהגות כזו, זו החרדה שיוצאת ממנו ויש לתת לה מקום ותיקוף.
  • מצאו משחקים בהם אין מנצחים ומפסידים ושחקו איתו, או עודדו אותו לשחק משחקים כאלו עם האחים/חברים.

וכמה מילים על מהי הבנייה ואיך מבנים אותה מחדש: הבנייה היא הענקת משמעות לאירועים שקורים סביבנו. המשמעות היא הקובעת במידה רבה את התגובה הרגשית שלנו לאירועים, לכן מאוד חשוב לדעת מה החלק שלנו כהורים בהבנייה של הילדים בכל הקשור לתפיסות העולם שלהם, ולנסות לשדר מסרים שיאפשרו להם להבנות מחדש ובאופן מותאם יותר אירועים שונים בחייהם.

קבלו עכשיו את קלפי ההיכרות שלי בחינם ישירות לתיבת הדוא"ל שלכם

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב print
יצחק יונה

יצחק יונה

ייעוץ חינוכי • הנחיית הורים • פסיכותרפיה

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן