ואז אני מרגישה אשמה

איך תענישו מבלי להיכנס לרגשות אשמה מיותרים

שאלה שנשאלתי על ידי אימא לילדה בת 9: שלום. מבקשת להתייעץ בנוגע לבת שלי בת 9. השבוע היה לה מבחן בתורה וידעה שמאוד חשוב לנו הציון שתקבל. למרות זאת סירבה ללמוד והוציאה ציון נמוך 70. לפני המבחן ציינתי בפניה כי ללמוד זו הבחירה שלה ובמידה ולא תלמד יהיו לכך השלכות. היום היא קיבלה לידה את המבחן עם הציון הנמוך וכשחזרה הביתה ביקשה להזמין חברה. סירבתי בגלל שכעסתי עליה. האם נהגתי נכון הילדה ממש התקשרה בבכי ואני מרגישה עם זה לא בנוח. אציין כי מדובר בילדה חכמה ואם היא תשקיע, היא תוכל להוציא ציונים טובים. באופן כללי היא ילדה מאוד אנרגטית ודעתנית שקשה לה לקבל הוראות. אודה לתשובתך!

תשובה:

רגשות אשם והורות כמעט והפכו למילים נרדפות. כהורים, אנחנו כל העת במלחמה בין הרגש לשכל; מצד אחד אנחנו מבקשים לחנכם למוטב ולהורות להם מה ואיך לעשות, ומהצד השני, איננו מרגישים בנוח לראות ולשמוע את ילדנו בוכה בצער לאחר שקיבל עונש או סנקציה כלשהי. חלק מהפתרון לקונפליקט הזה יתקיים באם נהיה מספיק משוכנעים שאנחנו פועלים נכון ושעשינו הכול כדי שהבחירה הסופית – האם לעבור על דברי ההורים או לא – תהיה של הילד.

אסביר: בהתנהלות ספציפית מול ילד סרבן ישנם שלושה שלבים. 1 ההוראה (לך להתקלח), 2 הסירוב של הילד, 3 הענישה (או התוצאה של מעשיו). הסירוב הוא החלטה של הילד ולא תלוי בנו. הענישה גם היא איננה תלויה בנו (זו תוצאה של המעשים שלו). השלב היחיד שתלוי בנו ושהוא בשליטתנו, הוא שלב ההוראה. בשלב הזה עלינו לשאול את עצמנו שתי שאלות: ראשית, האם אני מבקש מהילד משהו הגיוני או שההוראה הייתה צריכה להיאמר אחרת, או אפילו לא להיאמר (האם נורמלי שילד יפסיק באחת את המשחק שהיה שקוע בו בשעה האחרונה וילך להתקלח מיד, מבלי לעשות איזשהי פעולה שתרכך לו את המעבר הקשוח הזה?! – לדוגמה, לומר לו חמש דקות קודם, שבעוד חמש דקות יהיה עליו להפסיק את המשחק). שנית כאשר אני חושש או משער שהוא יסרב, עליי לשאול את עצמי האם לילד ברור מה תהיה ההשלכה למעשיו. כלומר, רצוי שלפני שהילד מחליט שהוא עובר על ההוראה, שידע בבירור מה הולכות להיות ההשלכות של הסירוב שלו (עדיף לרדת לפרטים, ולא לומר משהו מעורפל כמו ”יהיו לזה השלכות”, כך גם נוכל להיות מחושבים יותר ונהיה בטוחים שאנחנו משיתים עליו עונש מידתי ולא חמור מדי). כאשר נמלא את החלק שלנו באופן ראוי, ייקל עלינו לבצע את הענישה מבלי לחוש רגשות אשמה מיותרים.

לסיום, את מציינת שהילדה מתקשה בקבלת הוראות. עובדה זו דווקא מחזקת את הצורך בהצבת גבולות ברורים ועמידה עליהם. זה לטובתה יותר מאשר לנוחות שלך!

**להדרכת הורים פרטנית (בתשלום) ניתן לפנות אליי בהודעה.

קבלו עכשיו את קלפי ההיכרות שלי בחינם ישירות לתיבת הדוא"ל שלכם

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב print
יצחק יונה

יצחק יונה

ייעוץ חינוכי • הנחיית הורים • פסיכותרפיה

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן