Point Blur_Jun142020_155308

אַבִּטוּאַצְיָה – התרגלות

הילדה לא מוכנה ללכת לבית־הספר, ואפילו לא לשיעורים פרטיים – היא מפחדת מהקורונה

שלום וברכה, הבת שלי בת 8 והיא מלאת חרדות מהמצב של הקורונה היא דואגת תמיד שיהיה בסביבתה אלכוג’ל ומסכה ואם מישהו חוזר הביתה היא ישר מגישה לו אלכוג’ל שיחטא. היא לא הולכת ללימודים כרגע והיא ממש מפחדת אפילו ללכת לשיעור פרטי עם מורת עזר בבית ספר ל45 דקות. הייתי רוצה לדעת איך אפשר לגרום לה לפחות ללכת למורה פרטית כדי להשלים את כל החומר שחסר לה, בכל אופן כיתה א’ זה הבסיס ואם הוא לא יהיה יציב אז יהיה לה קשה עד סוף הלימודים. וכן איך ניתן להוריד את רמת הפחד? אציין שיש לי ילדים יותר גדולים שצופים הרבה בחדשות והיא רואה גם, ולפעמים אני מוצאת אותה רואה חדשות לבד.

תשובה:

שלום וברכה. אתחיל מהסוף; ייתכן מאוד שהצפייה בחדשות ובעדכונים אודות נגיף הקורנה מעלה את רמת החדרה אצל בתך. באופן כללי, מומלץ שלא לאפשר לילדים לצפות בחדשות ובעדכונים על בסיס יומי, ובעניין הזה אני מכוון גם למבוגרים. עלינו להבין כי רשתות החדשות פועלות ומתקיימות בדיוק מזה; מהשארת הצופים ברמת חרדה כזו שתניע אותם לצפייה חוזרת ונשנית בתכנים האטואליים, ומי שיש לו ספק בכך, שיבדוק כמה ‘חדשות טובות’ מוקרנים על המסך.

כאשר מדובר בילדים, זה רעה חולה המשפיעה רבות על האיזון הפסיכולוגי והנפשי שלהם בשנים קריטיות – שנים שבהן נבנה המערך הנפשי של הילדים. לכן, אמליץ קודם לכל להימנע מלאפשר מצב כזה שבו כל ילד בבית צופה בחדשות מתי שמתשק לו.

שנית, לגבי אי ההגעה לבית־הספר ומפגשים עם המורה המקדמת, חשוב לומר כי הגעה או אי־הגעה לבית־ספר בתקופת הקורונה, אמורה להיות החלטה אותה מקבלים ההורים ולא הילדים, כלומר, הסירוב של הילדה לפקוד את בית־הספר, הוא בהחלט התנהגות שמדליקה נורה אדומה, מה גם שהיא מסרבת אפילו לפגוש את המורה המקדמת. למרות זאת אני ממליץ לכם להתייחס למקרה הזה מההיבט הרחב שלו ולאו דווקא מההיבט הקונקרטי, כלומר, עליכם לראות בהתנהגותה קושי כללי להתמודד עם חרדות ולאו דווקא כהתנהגות שלא מאפשרת לה להגיע לבית־הספר או התנהגות שגורמת לה להפסיד חומר לימודי. כאשר תראו את הדברים כך, שאיפתכם תהיה ותתמקד בחשיפתה למוקד החרדה, ואפילו לזמן מועט.

למשל, תוכלו להגיע איתה לבית־הספר ולקחת אותה אפילו לאחר חצי שעה (אפשר ורצוי לסכם איתה מראש). השהות בבית הספר, אפילו לדקות מספר, תסייע להבנייה מחודשת במוחה, בכל הקשור למושא החרדה שלה. היא תיווכח לראות שחברותיה משחקות ושוחקות למרות הקורונה שבחוץ, שכולם חיים ובריאים למרות מה שהיא שמעה בחדשות. שהות זו תאפשר למה שנקרא בשפה הטיפולית, ‘אביטואציה’ – התרגלות. אותו הדבר אני ממליץ לנהוג לגבי המורה המקדמת.

וכאמור, הכי חשוב שתראו בקושי העכשווי שלה אפשרות לסייע לה להתגבר על מושאי חרדה באופן כללי, כי היום זה קורונה – מחר זה השתתפות במקהלה כיתתית.

קבלו עכשיו את קלפי ההיכרות שלי בחינם ישירות לתיבת הדוא"ל שלכם

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב print
יצחק יונה

יצחק יונה

ייעוץ חינוכי • הנחיית הורים • פסיכותרפיה

למה הם משקרים?

הילד לוקח דברים מהארון ללא רשות ואח”כ אומר שלא לקח • על שקרים של ילדים ודרכי ההתמודדות

קרא עוד »

העיקר לא לפספס!

הילדה ‘מפספסת על הבגדים’ כי לא רוצה להפסיד דקות מהמשחק • וגם: מהי ‘חשיבה־לא־מקדמת’ ואיך משנים אותה? • את הטור הזה אל תפספסו!

קרא עוד »
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן