1709859_S

פרידות בקרב ילדים

הילד לא מוכן להישאר שניה לבד, ואפילו ברכב הוא מסרב לשבת בכיסא שלו! • הורים שואלים

שאלה שנשאלתי אודות תינוק בן שנה וחצי. ששהה במעון עד גיל שנה והוריו נאלצנו להוציא אותו מהמעון בגלל הקורונה.  לדברי ההורים, כרגע הוא איתם בבית. האימא מספרת:  “יום אחד הייתי צריכה לצאת עם בעלי והשארתי אותו בבית לא מוכר עם אח שלי. התינוק אף פעם לא היה עם בייביסיטר, והוא לא היה רגוע במשך שעה שלמה. מאז הוא לא מוכן להשאר בשום מקום בלי ההורים. אם הוא לא רואה אותי הוא נכנס ממש ללחץ, אפילו בכיסא של רכב הוא צורח אם אני לא יושבת לידו. זה ממש קשה לי ומתסכל. לפני שהוא היה עם אח שלי הוא היה מוכן להיות אצל אמא שלי, ועכשיו גם את זה לא. אני חייבת עזרה ואני ממש רוצה לפתור לו את זה”.

תשובה

גיל שנה וחצי זהו בהחלט גיל בו מבחינה התפתחותית הילד אמור ‘לחיות בשלום’ עם פרדות של שעות ספורות. עם זאת, ציינת כי בגלל הקורונה, כמעט חצי שנה ילדך שוהה איתך בבית. סביר מאוד שעובדה זו מקשה על בנך לשהות בחברת אנשים ומקומות שהוא לא מכיר. אז ראשית, לא צריך להיבהל מזה, זוהי יכולה להיות תגובה טבעית בהתחשב בקונסטלציה הנוכחית. שנית, עלייך להפנים כי ישנה משמעות גדולה לתגובות שלך כאם כאשר זה קורה.

ציינת כי גם ברכב הוא בוכה כאשר את לא יושבת לצידו. במקרה כזה למשל, עלייך לבוא מוכנה לבכי שלו ולהתנהל כמו בתסריט ידוע מראש, כלומר, קדום שאת מושיבה אותו במושב הרכב, תאמרי בקול נעים ורגוע “עכשיו אימא מושיבה אותך בכיסא, והנה אימא יושבת כאן ליד”. גם אם הילד יבכה, הישארי רגועה ופשוט תדברי אליו משפט או שניים, כדי שידע שאת כאן.

חשוב לדעת כי ילדים מגיבים היטב להתנהגויות שלנו, ואם הם שומעים למשל את אימא אומרת לאבא בסיטואציה דומה “די, אני לא יכולה כבר לשמוע את הבכי שלו” או משפטים דומים, הילד מפנים כי יש פה בעיה שכולם שותפים אליה. במקרה כזה יקשה על הילד לצאת מן המצב הזה. לעומת זאת, אם היא חווה את הבעיה הזו כבעיה פרטית שלו, וההורים לא נסחפים יחד איתו לתוך המערבולת הזו, יהיה לו קל יותר להתמודד עם הקושי.

בנוסף, את יכולה להשתמש גם ב’חפץ מעבר’. חפץ מעבר מתייחס לחפץ ממשי שמסמל עבור התינוק את האם ומאפשר לו לשמור איתה על קשר ‘מפונטז’ (ד. ויניקוט). ניתן להשתמש בזה כאשר את צופה מראש קושי בפרידה. במקרה כזה את יכולה לקחת חפץ שלך (תיק, כובע וכדומה) ולתת לו ביד לפני שאת משאירה אותו במקום ממנו הוא חושש. רצוי שזה יהיה חפץ שמזוהה איתך, על מנת שיהיה לו קל לעשות את ההקשר ולהישאר רגוע.

אם את רוצה ‘לטפל בבעיה’ בדרך יותר יעילה, אני ממליץ ליזום פרדות קטנות ומבוקרות ולפעול כמו שכתבתי קודם. כך תוכלי לבדוק מה עובד וכאשר זה יגיע למציאות, הילד כבר יהיה מתורגל בכך ויהיה לו קל יותר להתמודד עם המצב. היתרון בכך הוא שלך כאימא יהיה יותר קל לשלוט בסיטואציה ולפעול כפי שנדרש ממך.

ועוד דבר אחרון, שאני מציין אותו בכוונה בסוף הדברים: היות והתשובות שאני מעלה בקבוצה מיועדות לא רק לשואל/ת הספציפי/ית, עליי לגעת כאן בנקודה שלמרות שאינני חושב שהיא קשורה למקרה שציינת, אך אני מוצא לנכון לכתוב זאת. ישנם מקרים בהם מצביעים על אירוע מסוים כגורם להתנהגות בעייתית ואז עולה השאלה ‘האם היה שם משהו שגרם לזה’. כאמור, במקרה הזה לא נראה כלל שאחיך לא התנהג איתו כשורה, ושלא יהיה מובן מדבריי אחרת. אך במקרים אחרים, כאשר ישנו ‘אירוע מכונן’ שמאז משהו השתנה, יש להתייעץ עם איש מקצוע על גוף המקרה ולבדוק האם יש קשר בין שהותו של הילד במקום מסוים עם מישהו מסוים, להתנהגות אותה הוא מגלה מאז.

קבלו עכשיו את קלפי ההיכרות שלי בחינם ישירות לתיבת הדוא"ל שלכם

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב print
יצחק יונה

יצחק יונה

ייעוץ חינוכי • הנחיית הורים • פסיכותרפיה

למה הם משקרים?

הילד לוקח דברים מהארון ללא רשות ואח”כ אומר שלא לקח • על שקרים של ילדים ודרכי ההתמודדות

קרא עוד »

העיקר לא לפספס!

הילדה ‘מפספסת על הבגדים’ כי לא רוצה להפסיד דקות מהמשחק • וגם: מהי ‘חשיבה־לא־מקדמת’ ואיך משנים אותה? • את הטור הזה אל תפספסו!

קרא עוד »
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן