1991215_S

חינוך למוגנות – מאיזה גיל?

מאיזה גיל אפשר לחנך למוגנות ומה הקשר ל'האשמת יתר' • וגם: האם ילד צריך לפחד מהוריו?

אז כמו שכתבתי בעבר, מהרגע שילד מבין מסרים עקיפים או ישירים ניתן ורצוי לחנך אותו למוגנות.

מפאת חשיבות הנושא, ארחיב מעט:
חינוך למוגנות הוא לאו דווקא ללמד את ‘שלושת הלמ”דים’ (לא • לרוץ • לספר), אלא כל מסר שיסייע לילד להתגבר על החשש מלספר כאשר אירעה פגיעה – הוא חלק מחינוך למוגנות.

למה ילד לא יספר על פגיעה?

אתן דוגמה:
יש סיבות רבות מדוע ילד לא מספר להורים שלו כאשר מישהו החל במסע פגיעה נגדו, חלק מהן קשורות לפחד מהתגובה של ההורים, הילד חושש שיאשימו אותו על כך שבכלל הסכים ללכת עם הפוגע ביחידות, שלקח את הסוכריה או כל דבר שגרם לפגיעה להתרחש. במצב כזה הילד יחשוש לספר לנו, די בצדק, שקרה משהו, ובעצם יכשיר עבור הפוגע את הקרקע להמשיך במסכת הפגיעה לאורך זמן (הנזק הפסיכולוגי בפגיעה רב־פעמית, הוא גדול לאין־ערוך מהנזק שמתרחש בפגיעה חד־פעמית).

אסור שילד ‘יפחד’ מההורים שלו!

בהתאם לכך, מסר מוגנות ראשון במעלה הוא למעט בהאשמות באופן כללי. עלינו לדאוג לכך שהילד לא יפחד מאיתנו. יש הבדל בין ‘משמעת’ ל’פחד’. ילד שמפחד מההורים שלו – לא יבוא לספר כשקרה משהו! הנה לנו חינוך למוגנות שאפשר לחנך אליו כמעט בכל גיל.

ילדים חושבים ‘שחור-לבן’

עוד דוגמה:
ילדים נוטים לחשוב דיכוטומית; או שאוהבים אותי או ששונאים אותי. ככל שגיל הילד עולה הוא לומד שיש עוד צבעים לצבוע בהם את העולם. החשיבה הדיכוטומית גורמת לכך שכאשר אנחנו גוערים קשות בילד, בחוויה שלו הוא מרגיש שלא אוהבים אותו, עד כדי כך שהוא עלול לחוש בודד ונטוש. עובדה זו עלולה לגרום לכך שאם ילד חווה חלילה מקרה של פגיעה, יעשה הכול על מנת להחביא את זה מההורים, כי הוא לא רוצה להגיע למצב שצועקים עליו=לא אוהבים אותו. איך ניתן למנוע זאת? עי”כ שנחדד את המסר הרצוי כל העת; כאשר אנחנו נאלצים לגעור בילדינו, נאמר מפורשות: ”אני מאוד כועס על מה שעשית.. אני אוהב אותך מאוד וגם כועס על מה שעשית..”. אני מזמין אתכם לנסות את זה בבית, אתם תראו את ההפתעה על פני הילד. ההפתעה הזו היא למעשה אישור לכך שהילד קלט מסר מורכב – מסר של מוגנות. אם חלילה יתרחש משהו, הגדלתם את הסיכויים שהוא יבוא לספר לכם, כי הוא לא יחשוש מנטישה ובדידות.

יש גם מסרים פחות עקיפים, כמו ‘הזכות שלי על הגוף שלי’, ‘סוד טוב וסוד רע’ ועוד. עלינו לחשוב כל הזמן איך אנחנו מתנהלים בחיי היומיום שלנו והאם זה מעביר מסר שמגן על הילדים שלנו או להיפך.

לא הרבה הורים מודעים לנושא ה’מסרים העקיפים’, אז אם אתם מכירים הורים לילדים – עשו עמם חסד ושתפו אותם בנ”ל.

קבלו עכשיו את קלפי ההיכרות שלי בחינם ישירות לתיבת הדוא"ל שלכם

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב print
יצחק יונה

יצחק יונה

ייעוץ חינוכי • הנחיית הורים • פסיכותרפיה

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן