שלום וברכה, רצינו לשאול איך נכון לנהוג עם ילד בן 8.5 מאוד מופנם שלא מרבה לספר אודותיו ואודות רגשותיו? לצערי ההתנהלות איתו קשה לנו מאוד. כששואלים אותו 'איך היה' וכדומה עונה בצורה לקונית עד כדי מעצבנת, עד שכמעט ולא ניתן לקיים איתו שיח משמעותי. הוא מאוד ורבלי ואינטליגנטי, פשוט לא בא לו לדבר. אציין כי גם אביו כזה..
שלום וברכה, יש להפריד בין שלושה מצבים:
1. שינוי קיצוני שקרה מנקודת זמן מסוים (שעד אז הילד התנהל באופן שונה מהיום).
2. ילד שמתנהל רק מול הוריו בצורה כזו, בעוד עם חברים הוא מתנהל באופן שונה (מדבר, פתוח וזורם).
3. ילד שזה האופי שלו.
משאלתך מובן לי כי לא מדובר בשינוי קיצוני שהתרחש לאחרונה. אך יחד עם זאת לא ברור לי האם מדובר במצבים 2 או 3. לכן אענה באופן כללי: ילד בן 8.5 שעם החברים מתנהל כרגיל ורק עם ההורים הוא סגור, בד"כ זה מצביע על תקשורת לא יעילה עם ההורים (אצל מתבגרים זה שונה). במקרה כזה עלינו לבדוק את עצמנו מדוע עם החברים הוא פתוח וזורם ואילו איתנו הוא סגור ומופנם, נבדוק האם אנחנו לא ביקורתיים מדי, עד כמה אנחנו מכילים את מה שהילד מספר לנו, מה קורה בכל מה שקשור ליכולת האמפתית שלנו וכדומה – במילים אחרות, איך אנחנו יכולים לקדם איתו תקשורת יעילה יותר.
אך אם מדובר בילד עם אופי מופנם, אזי כמובן שאין מה לנסות 'להכריח אותו לפטפט'. מצד שני, יש לדעת כי גם ילדים מופנמים מדברים, הם מדברים איתנו באמצעות ההתנהגות שלהם, ניתן לחוש האם הם שמחים או במצוקה חלילה. אם וכאשר אתם מזהים שזה המצב, פשוט 'תהיו שם'. תחושו את המצב, היו עירניים לפליטות פה ולמשפטים שנאמרים ותגיבו בהתאם.
עוד כלי נהדר שאני ממליץ להשתמש בו בגיל הזה, הוא קריאת סיפורים. למצוא הזדמנויות לקרוא לילד סיפורים ולהתמקד בעיקר בהערות שלו. לשמוע אותן ולהתייחס בעיקר אליהן. לתשאל אותו כהמשך למה שהוא בעצמו העיר. זו דרך נפלאה להגיע אל עולמו הרגשי מבלי לעורר התנגדויות.
בהצלחה!
