640439_S

אלימות בקרב ילדים קטנים, להתעלם או להגיב?

הקטנה מרימה עלייך ידיים? כך תגיבי

שאלה שנשאלתי על ידי חברת הקבוצה ”אומנות ההורות” (קבוצת וואצאפ להורים לילדים): שלום רב, בתי בת השנה ו4 חודשים התחילה להניף את ידה מרחוק כלפיי כנותנת מכה, וכשהיא לידי וכועסת אז היא נותנת את המכה. רציתי להתייעץ כיצד עליי לנהוג? אנשים מסביבי (לא אנשי חינוך) נתנו לי כמה עצות, למשל, ”תתעלמי כי כשהיא רואה שאת כועסת מזה היא ממשיכה למשוך תשומת לב”. מישהו אחר אמר לי לכעוס עליה ולא להסכים לה לעשות כך, ועוד אחת אמרה לעשות מזה משחק להחזיר לה כדי לתת לה להרגיש מה היא עושה… אשמח להכוון מה נכון לעשות. תודה רבה על המענה ועל הקבוצה הנפלאה. יישר כוח.

תשובה:

אכן, כדאי לעשות סדר בדברים; לא להגיב לילד על מעשה כזה או אחר, זו איננה התעלמות, זו אמירה שקטה. מבחינת הילד, ולא משנה באיזה שלב התפתחותי הוא נמצא, אם הוא הרביץ ולא התייחסנו, הרי שבעצם ‘אמרנו’ לו שזה לא מעשה פסול, ואל־לנו להתפלא אם הוא יתחיל להרביץ לילדים בגן. יחד עם זאת, גם להגיב באופן לא נכון, עלול לגרום לכך שהוא ישיג תשומת לב שלילית. הבעיה עם תשומת לב שלילית היא שישנם ילדים ש’השלילית’ לא מפריעה להם – מבחינתם, העיקר שהם קבלו תשומת לב, ואז זה כבר בעיה, כי הרצון שלנו למנוע ממנו להרביץ, גרמה לכך שהוא מוצא בהתנהגות הזו מקור לרווח משני (חוץ מלפרוק את הכעס שלו, הוא גם מקבל תשומת לב).

לכן, במקרים כאלו, עליכם להגיב באופן שמצד אחד ישדר לילד שאתם ממש לא מסכימים לצורת ההתנהגות הזו, ומהצד השני, שאין זה אומר שכולנו עכשיו נסוב סביבך כדי ‘לחנך אותך שלא עושים דברים כאלו’. במקרה בו בתך מרימה את ידה במטרה להכות אותך, עלייך להראות לה שזה מעשה פסול (הזעפת פנים קלה ועמידה פיזית איתנה אל מולה, ואמירה מילולית כמו ”בעולם שלנו לא מרביצים גם אם מאוד כועסים!” יעשו את העבודה מצוין – גם אם מדובר בתינוקת). במידה והיא תמשיך באקט של ההכאה, אז כשלב ראשון אכן רצוי להתעלם באופן הבא: עזבי את המקום מבלי לומר דבר. אם היא תמשיך לבכות וגלות תסכול, חזרי אליה שוב (רחוקה מספיק מכדי שתוכל להכות אותך פיזית) עמדי בעמידה איתנה, צרי איתה קשר עין ואמרי בקול שליו ובטוח ”לא נעים לי שמרימים עליי ידיים” ומיד הציעי לה חיבוק. בשלב זה, גם היא תמשיך לנענע בידיה, תתקרבי אליה בתנועת חיבוק ותעניקי לה חיבוק. ברוב המקרים המגע של ההורה ירגיע את הילד, אך אם היא לא תירגע ותמשיך להכות, התנתקי ממה שוב, וחזרי על הסדר הנ”ל שוב. נדרשת הרבה סבלנות מצידנו, אך בסופו של דבר המסר שאנחנו מבקשים להעביר לה יופנם והיא תחדל מההתנהגות שתיארת.

לאמור יש להוסיף כי ישנם עוד מספר אלמנטים שכדאי לתת להם מענה במקרים כאלו, כמו ללמד את הילדה איך כן נכון להגיב במקרים בהם היא כועסת אך זהו כבר תלוי גיל, לא הכול מתאים לכל גיל (אם האח מעצבן אפשר לפנות לאימא או לאבא, לנשום עמוק, להתנתק מהמקום). אלמנט נוסף הוא ה’מודלינג’ שאנחנו מהווים (לחשוב איפה אנחנו קצת מתנהלים איתה בכוחניות ולשנות את זה במידת הצורך).

קבלו עכשיו את קלפי ההיכרות שלי בחינם ישירות לתיבת הדוא"ל שלכם

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב print
יצחק יונה

יצחק יונה

ייעוץ חינוכי • הנחיית הורים • פסיכותרפיה

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן