שאלה: שלום, אנחנו הורים ל3 בנים. הבכור בן 5, אחריו בן 3 והקטן בן 3 חודשים. עם הגדול שלנו יש לנו קושי בהתמודדות. הוא לא מקשיב שמדברים איתו ומבקשים ממנו לעשות משהו. רק שאנחנו כועסים וצועקים עליו ולפעמים ממש מגיעים לאיבוד עשתונות, רק אז הוא עושה מה שביקשנו. המצב הזה ממש מתסכל אותנו ואנחנו לא רוצים להגיע לכעס כדי שישמע לנו. בנוסף, הוא מסוגל ממש לתת מכות לאחיו הקטן ממנו ולהציק לתינוק. מה הדרך שלנו להתמודדות מולו? נודה לתשובתך.
תשובה:
שלום וברכה. נסו לחשוב מדוע כאשר אתם מבקשים יפה הוא לא שומע בקולכם, ואילו כאשר אתם מרימים את הקול, או מאבדים עשתונות, הוא כן עושה מה שאמרתם. ניתן לשער שהנחרצות שבקולכם גורמת לו להבין שאתם נחושים מספיק מכדי שהוא יסרב, וזו הסיבה שכאשר אתם צועקים הוא עושה מה שביקשתם.
כעת עליכם לנסות לחקור מדוע רק כאשר אתם מאבדים עשתון או שניים הוא מבין שאתם נחושים, ואולי תגלו כי משהו בסמכות שלכם לא מספיק ברור לו כאשר אתם מדברים בטון רגוע. בשביל להטיל משמעת ולהציב גבולות לא צריך לצעוק –אתם צריכים להיות בטוחים בעצמכם ולהיות מוכנים לעמוד על שלכם בכל מחיר (לפעמים זה דורש הרבה סבלנות, אבל זה משתלם!).
שקמו את המילה שלכם מול הילד. זה אפשרי בהחלט. כשלב ראשון החליטו, את ובעלך, כי אתם מפסיקים לצעוק ולצרוח על הילדים. לאחר מכן תגבשו שניכם כללים עליהם תעמדו בעקשנות *שניכם יחד* (במידת הצורך תגבו אחד את השניה). תסכמו ביניכם באלו אמצעים תשתמשו על מנת להראות לילדים בבית שאתם נחושים ותשתדלו מאוד לדבוק בהם. כך, לאט לאט, תשנו את השיח בבית והרוגע יחזור לשרור בביתכם.