477015_S

העיקר לא לפספס!

הילדה 'מפספסת על הבגדים' כי לא רוצה להפסיד דקות מהמשחק • וגם: מהי 'חשיבה־לא־מקדמת' ואיך משנים אותה? • את הטור הזה אל תפספסו!

אבא ביקש להתייעץ אודות בתו, בת ה־7 וחודשיים:

”בתנו היא תלמידה מצטיינת שמסיימת כעת כיתה א’. לפני כשנה גילינו שהיא הולכת לשירותים רק בדקה ה99, ובגלל זה בהרבה מקרים היא הייתה מפספסת קצת על הבגדים. לאט לאט זה נהפך להרגל כזה שהיא מפספסת. אציין שזה לא בגלל חוסר שליטה. כמובן שגם הלכנו לרופאים לבדוק את העניין הגופני, דלקות ועוד, והכל תקין ב”ה. אנו מנסים לדבר עם הילדה ברוגע ובנחת ולהבין ממה זה נובע. בהתחלה עוד היו לה תירוצים, השירותים בבית הספר לא נקיים, לא הספקתי, לא הרגשתי וכ’ו. ניסינו מבצעים, מתנות, דיבורים בנחת וגם עונשים. אין שיפור בכלל ואפילו ירידה. ההרגשה שלנו כהורים שזה נובע מהלחץ שלה להפסיד דברים בזמן שהיא הולכת לשירותים. אציין שהילדה מתפקדת מצויין יחסית לגילה בכלל המישורים. הן בלימודים הן בעזרה בבית ובמטלות שמתאימות לגילה. אגב, לפני שבועיים גילינו ששיעורי הבית קצת מתפספסים לה. ושוב, ההרגשה שלנו שהיא מוותרת, ומספרת שעשתה שיעורי בית כי היא לא רוצה להפסיד משהו (משחק עם אחיות וכו). נראה שהיא מעדיפה לוותר על שירותים ועל שיעורי בית כדי לא להפסיד משהו שאחרים עושים באותו רגע. לתשובתך אודה.”

תשובה:

שלום וברכה. אפתח בכך שאני קורא מה שכתבת בהקשר להתמודדות שלכם כהורים נוכח הקושי שבתכם מגלה, ותגובתכם ההורית מעוררת הערכה. לא פשוט להתנהל בסבלנות במקרים כאלו (ואם הסבלנות נגמרת לפעמים, זה גם בסדר, זה מסייע לכם להטעין את עצמכם בכוחות להמשך..).

בהתייחס לשאלתך, בהחלט ייתכן שסיבת ההתנהגות המתוארת היא החשש מ’להפסיד דברים והתרחשויות’. עם זאת, יש מקום לבדוק מדוע היא מתנהגת כך. מדוע בשונה מחברותיה היא מתעדפת את המשחקים/חברה בחשיבות גבוהה יותר מאשר צרכים בסיסיים. *האם קיימת נטייה לאימפולסיביות?* ואם לא (וגם אם כן), *האם ניתן להצביע על תפיסות/סכֶמות הקשורות לחברה?* במילים אחרות, מה התפיסה שלה לגבי חברה ותחושת השייכות אליה (אם לא אהיה נוכחת ראשונה בכל התרחשות, איעלם ולא אהיה נחשבת)? כל אלו שאלות שקשורות לסיבות אפשריות להתנהגותה. כמובן שניתן וצריך לבדוק עוד כיוונים.

לשוחח על הקושי אך לא באופן ישיר

כאשר אתם מבקשים לבדוק איתה את העניין, אני ממליץ על שיחה לא ישירה בנושא, כלומר, לא לשאול את הילדה מה היא חושבת על חברה וכדומה, אלא באחת משתי הדרכים הבאות: או לקיים שיחה עקיפה על חברוּת וחֶברה ולנסות לשמוע מעבר למילים הנאמרות, או להיות קשובים כאשר הילדה מספרת לכם משהו על סיטואציות חברתיות כלשהן ולנסות אז להקשיב למה שהיא אומרת. כאשר אנחנו מקשיבים לילדנו היטב, נוכל לשמוע ולהבין הרבה על תפיסתם אודות נושא ונשוא השיחה.

אכתוב לכם טיפ קטן כיצד תזהו דפוסי חשיבה לא מקדמים:

היו עירניים למשפטים דיכוטומיים (שחור-לבן / הכול-או כלום) למשל, “כולן שנאו אותי היום”, “זה לא שווה כלום” וכדומה. חשוב לציין כי ניתן לזהות חשיבה דיכוטומית גם בהקשר חיובי כביכול; “כולם אוהבים אותי”, כי למרות שזה משפט שנשמע טוב, דפוס חשיבה כזה מצביע על כך כי קיימת אצלה חשיבה דיכוטומית ולא בריאה.

אם תגלו כי אכן קיימת נטייה לחשיבה לא מקדמת, נסו לעבוד איתה על זה באמצעות אִתגור המחשבה (רגע, אמרת עכשיו משפט שנורא מעניין אותי לחזור עליו, “כולן שנאו אותי היום”, מי זה כולן? יכולה לומר לי שמות? וכך להגיע יחד איתה לתובנה שבעצם מדובר בשלוש בנות שהציקו לה היום. מעבר לרווח המִשני שיוקל לה, תאמנו אותה לחשוב חשיבה מאוזנת ובריאה.

טבלת הגבורה שלי:

במקביל, אני ממליץ לכם לסכם יחד עם הילדה על עריכת טבלה שתקראו לה “טבלת הגבורה שלי”, שם תסמנו לפי ימים את ההתמודדות שלה בנושא. קבעו מראש את הפרמטרים (בגדים נקיים, הליכה לשירותים בזמן, הכנת ש”ב וכדומה) ותסמנו כל יום *בנוכחותה* את התנהגותה בנושא. הסיבה שאני מציע את זה היא, שיש משמעות לכך שבתכם תראה אל מול עיניה את התנהגותה על גבי טבלה. כלי זה ייתכן ויסייע לה לאזן את התנהגותה בכך שכאשר תצטרך ‘לבחור’ האם ללכת לשירותים או להכין ש”ב, יעמוד אל מול עיניה גם את ה’מחיר’ שבאי הליכה לשירותים. קבעו לטבלה זו שבועיים-שלושה ותבדקו האם זה משנה, ולו במעט את התנהגותה (יהיה לכם קל לקיים רפלקציה כאשר אתם רואים את התיעוד כתוב על דף).

קבלו עכשיו את קלפי ההיכרות שלי בחינם ישירות לתיבת הדוא"ל שלכם

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב print
יצחק יונה

יצחק יונה

ייעוץ חינוכי • הנחיית הורים • פסיכותרפיה

למה הם משקרים?

הילד לוקח דברים מהארון ללא רשות ואח”כ אומר שלא לקח • על שקרים של ילדים ודרכי ההתמודדות

קרא עוד »

העיקר לא לפספס!

הילדה ‘מפספסת על הבגדים’ כי לא רוצה להפסיד דקות מהמשחק • וגם: מהי ‘חשיבה־לא־מקדמת’ ואיך משנים אותה? • את הטור הזה אל תפספסו!

קרא עוד »
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן