לחנך ילדים של אחרים

שאלה: שלום, הבת שלי בת 5. יש לי אחיינית שהבת שלי מבלה איתה הרבה. הן גם לומדות באותו מוסד לימודי. האחיינית מאוד מקנאה בבת שלי. יש לציין שאני גרושה וגרה עם הבת שלי אצל הוריי. הם מאוד מנסים לפצות ולדאוג לה, לכן לפעמים זה יכול לגרום לאחיינית שלי ממש לקנא בה עד כדי שימוש באלימות שריטות וכדו'. המצב כיום הוא שהיא ממש פיתחה 'אנטי' לבת שלי ומציקה לה בכל הזדמנות. הבת שלי ילדה מאוד בוגרת ועדינה והיא נוהגת לנסות לפתור את זה יפה ולנסות להתחבר אליה, אבל זה לא ממש מצליח לה. אציין שיש קושי לטפל בזה ביד קשה כי מדובר בבת משפחה. אשמח מאוד לדעת מה ניתן לעשות במצב כזה.

תשובה:

שלום וברכה. התשובה לשאלתך נחלקת לשני היבטים; להיבט פרקטי ולהיבט חינוכי. מבחינה פרקטית, אני מניח שפנית לאם הילדה וניסית לטפל בנושא דרכה, ושזה לא ממש עזר. נשארנו עם הדרך החינוכית. אז בעניין הזה עלינו לדעת כי חינוך הוא אקט שרלוונטי רק לילדים שלנו. זה לא נכון ולא יעיל לנסות לחנך ילד שהוא לא שלנו. מסיבה זו ההתמקדות במקרה שכתבת, צריכה להיות חינוך בתך מבלי לנסות לחנך את האחיינית. הזכרת שבתך ילדה עדינה ואוהבת שלום, עם זאת, כנראה שהיא זקוקה גם לארגז־כלים מתחום 'כישורי־חיים', בעזרתו היא תדע ותפנים כיצד עליה להגיב במקרה של הצקה מצד אחייניתך.

קבעו זמן מוגדר לשיחה

אני מציע שתודיעי לבתך ש"היום בערב, אחרי ארוחת הערב, אנחנו יושבות לדבר במיטה ונמצא יחד דרכים להתגבר על ההצקות של האחיינית". קביעת זמן מוגדר מראש יגביר את שיתוף הפעולה של בתך וייטע בליבה תקווה שדברים יסתדרו בסוף. כאשר אתן משוחחות, נסי לקיים איתה את השיחה כאילו אינך יודעת דבר על ההצקות שלה. כך תוודאי שאת מבינה היטב מה החוויה של 'בתך' סביב הנושא, מבלי לערב את החוויה שלך כאימא – ייתכן שתגלי דברים חדשים וייתכן שלא, בכו"מ חשוב שהפתרונות שתחשבו עליהם יחד, יתאימו לחוייה שלה ולא לחוויה שלך כהורה.

השתמשו בסימולציות

לאחר שתשמעי מבתך מה מפריע לה, ואיך זה בא לידי ביטוי, נסי להבין במה מתקשה בתך ובאלו סיטואציות (האם היא יודעת לענות לה? האם היא יודעת לשים לה גבולות? למשל, "זה המשחק שלי ועד שאני מסיימת את לא נוגעת בו"). לאחר שתשמעי ממנה כמה מקרים וסיטואציות בהם היא מציקה לה, נסי לחשוב יחד איתה על פתרונות אפשריים, למשל, מה היא עונה ואיך היא מגיבה כאשר זה קורה. תוכלי להשתמש בטכניקת הסימולציה כאשר את תגלמי את האחיינית והיא תצטרך 'ליישם' את מה שדיברתן כעת.

לסיום, עלייך לזכור כי למרות שהנטייה שלנו להסתכל כלפי חוץ ולמצוא את הקושי אצל האחר (תכונה טבעית לחלוטין, ובמקרה הזה יכול להיות שזה נכון, שהבעיה אצל האחיינית), בסיס הקושי בדרך כלל נמצא אצל הילד, ו'היום זו האחיינית – מחר זו ילדה מהכיתה', ולכן רצוי לפתור את הקושי הפנימי ולא לפתור את הסימפטום.

אני מאמין שבסבלות ובאמונה שבתך יכולה להתגבר על זה, תסייעי לה לצלוח את האתגר ומעז יֵצא מתוק.