שאלה: יש לנו ילד בכור בן עשר. יש לו עוד אחים. איך ההתייחסות צריכה להיות לגבי לקיחת אחריות על אחיו הקטנים ובכלל על לקיחת אחריות באופן כללי? אציין כי הוא לא מראה בגרות, מתמרד וגם לוקח דברים ללא רשות, גם מהאחים שלו וגם מאיתנו ההורים. רציתי לדעת עד כמה זה לגיטימי.
תשובה:
שלום וברכה, העלית כמה שאלות שיש להפריד ביניהן: לגבי השאלה האם נכון לבקש מהילד שייקח אחריות בנושאים הקשורים לאחים שלו, התשובה היא לא! אנחנו הבאנו את הילדים האלו לעולם ואנחנו צריכים לדאוג להם. אל לנו להטיל אחריות שאמורה להיות עלינו – על ילדינו הגדולים. נתקלתי בהרבה מקרים, בהם ילדים בכורים שגדלו והקימו משפחות, גילו קושי בלגדל את ילדיהם-שלהם בגלל שכשהם היו ילדים כפו עליהם לגדל את האחים הקטנים שלהם (תופעה שמצויה בעיקר בקרב בנות). אין זה אומר שא"א 'לבקש' שיעזרו באופנים מסוימים, אך אסור שזו תהיה דרישה ובטח לא כפייה. כמובן שלגבי שאר העניינים בבית רצוי לדרוש מהם לקחת אחריות, למשל, סידור החדר, הורדת פח הזבל, שטיפת כלים – כאשר הגיל מאפשר וכדומה.
לגבי השאלה השנייה – נושא האחריות:
חלק נכבד מחובתינו בחינוך ילדינו הוא לחנך אותם לקחת אחריות על עצמם. אנחנו נדרשים לעשות זאת לאורך כל שנות ילדותם, ואם אנחנו נתקלים בקושי בהפנמת הערך הזה, זה רק מאותת לנו שעלינו למצוא דרכים יעילות לעשות זאת. בכו"מ אל לנו לוותר בנושא הזה. ניתן לחשוב יחד עם הילד אלו נושאים עוברים לאחריותו מהיום ולהעביר לו אותם עם תופעת הלקיחה ללא רשות. לאור האמור, בהחלט אין לאפשר למצב להמשיך כך. עליכם לשוחח עמו לעיתים קרובות על הנושא ולא להעלים עין (תשובתי היא על שאלת הלגיטימציה ולא על דרכי פעולה ומניעה).
בהצלחה!