ילדים משחקים

בבית הספר היא מתנהגת "כמו מלאך" אבל רק היא מגיעה הביתה הכול מתהפך • שאלות הורים – מקבץ שלישי

וגם: איזו שאלה גורלית יותר מהאם ריטלין זה טוב או רע ומה תעשו אם אתם מרגישים שבנכם או בתכם "מתחילים לפזול הצידה"? • כנסו

שאלה:

אנחנו הורים לילדה בת 10. בבית־הספר היא מצליחה ב"ה – הן מבחינה לימודית הן מבחינה התנהגותית. בבית, לעומת זאת, המצב שונה מאוד; היא מתקוטטת עם אחיה הקטן (7), מציקה לו, ולעיתים קרובות אף מרביצה לו. שאלתנו היא, א. איך מסבירים את השינוי הקיצוני הזה בין הבית לבית־הספר? וב, מה ניתן לעשות בכדי למתן אותה?

תשובה:

שלום וברכה. המצב שאתם מתארים דווקא נחשב שכיח – יחסית. אנחנו נתקלים – לא פעם – בילדים וילדות שההבדל בין התנהגותם בבית לזו שבמוסד הלימודים, הוא קיצוני מאוד.

ברוב המקרים ההסבר לכך הוא בשינוי הדינמיקה מבוגר-ילד, בין הבית לבית־הספר. אסביר בקצרה:

הכלל הוא כי "ילד לא 'יוצר מצב' – ילד 'מגיב למצב'". כלומר, במקרה כזה אנו נדרשים לבדוק היטב במה שונָה הדינמיקה של מבוגר-ילד בבית, מזו של בית־הספר; האם בבית הגבולות ברורים כמו בבית־הספר? האם יחס ההורים לילדה מספיק הוגן (עד כמה ההורים פנויים לברר את פרטי המריבה לפני שמענישים אותה)? האם ההורים מספיק קשובים לשמוע מה עבר על הילדה בבית־הספר ביום החולף – אם התשובה היא לא, אזי זה יכול להסביר חלק מההתפרצויות שאתם מתארים.

בנוסף, האם המצב בבית הוא שבכדי להשיג מעט תשומת לב, צריך 'לעשות דרמה' (תשומת־לב שלילית)?

במידה ואף־לא־אחת מהשאלות הנ"ל מסבירות את ההתנהגות שתיארתם, עליכם לשאול את עצמכם עוד ועוד שאלות, עד שתגלו מהי הסיבה לשינוי הקיצוני-היומיומי בהתנהגות שתיארתם, וכמובן לחשוב היטב איך אתם משנים את המצב, באמצעות שינוי התגובות שלכם – בתקווה שזה יגרום לשינוי המיוחל.

בהצלחה!

מה ניתן לעשות חוץ מלתת ריטלין?

שאלה:

אנחנו הורים לילדה בת 8. לאחרונה, אחרי ש"כלו כל הקיצין" ועל פי דרישת מנהלת בית הספר בו היא לומדת, ערכנו לה בדיקת קשב וריכוז. לפי התוצאות שקיבלנו, נראה שבתנו סובלת מהפרעת קשב וריכוז חמורה. רצינו לשאול מהן הדרכים לטיפול בהפרעה, והאם ישנם עוד דרכים חוץ מנטילת גלולות – כי אנחנו ממש נגד זה.

תשובה:

שלום וברכה,

כפי שציינתם: בתכם "סובלת". בתוך כל הכאוס הזה חשוב לזכור קודם כל – שמי שהכי סובל מההפרעה זה האדם שלוקה בה. מטעמים מובנים אמנע מלהיכנס לשאלה מהי הדרך הנכונה והיעילה ביותר להתמודדות עם הבעיה, ובמקום זאת אציין בפניכם כמה כללים לפיהם תנהגו עם בתכם, ללא קשר האם החלטתם לתת לה גלולה או לא:

  • "דברו קצר וברור": ילדים עם הפרעות קשב וריכוז מתקשים לשמור על קשב לאורך זמן ולכן, הם יתקשו להקשיב למה שיש לכם לומר – אם תדברו במשפטים ארוכים מידי. הקפידו לדבר אליה במשפטים קצרים וברורים, תוך הקפדה על קשר עין עם הילדה לאורך כל השיחה.
  • הדגישו והעצימו תחומי חוזק של הילדה: ילדים עם הפרעות קשב וריכוז נאלצים להתמודד, פעמים רבות, עם ביקורת לא פשוטה מצד המורים והחברים בבית הספר. חשוב מאוד לחזק את היכולות שלהם ולעודד אותם על ידי חיזוקים חיוביים. חשוב שתמצאו תחומים שבתכם טובה בהם במיוחד, כמו ציור, מוסיקה וכדומה, ולעצים אותם. כך לצד הכשלונות הרבים שהיא חווה, תכיר גם את חווית הצלחה.
  • הרגילו את בתכם לאכול טוב ולישון טוב: תזונה בריאה, פעילות ספורטיבית ושנת לילה איכותית יכולות לתרום לשיפור בתפקוד של הילד הסובל מהפרעות קשב וריכוז. דרבנו אותה לבצע פעילות ספורטיבית שהיא אוהבת על בסיס קבוע, והקנו לה הרגלי שינה נכונים שיאפשרו שנת לילה רציפה וארוכה.
  • עודדו את בתכם לדבר אתכם בפתיחות: פעלו על מנת לפתח עם בתכם תקשורת כנה, מעמיקה ואמיתית, וכך תצרו מרחב בטוח ביניכם לבינה, כזה שיאפשר לה לספר לכם על הקשיים שלה ועל מה שעובר עליה. עצה זו רלוונטית לכל הורה, אך קל וחומר להורים לילדים בעלי הפרעת קשו"ר.

בהצלחה!

מאיפה הגיע לו הרעיון להתחפש לדמות כזו?!

שאלה:

אני אימא לילד בן 10 שלומד בתלמוד־תורה. מאז ומתמיד הילד הזה היה גורם לנו לנחת רוח; תמיד הצטיין בלימודים ובהליכות.  לאחרונה אני ובעלי שמנו לב שהוא קצת מתחיל 'לפזול הצידה'. אני נמנעת מלפרט אבל אתן דוגמה: עכשיו שחג הפורים מתקרב, הוא ביקש ממני להתחפש לזמר שאינו שומר תורה ומצוות. זה מאוד מדאיג אותנו. איך נכון לנהוג, והאם עלינו לאפשר לו להתחפש למה שהוא מבקש או שצריך למנוע זאת ממנו?

תשובה:

שלום וברכה, בשאלתך ציינת כי אתם חוששים לשלומו הרוחני של ילדכם ללא קשר לנושא התחפושת, ומשכך נראה כי את מבינה שנושא התחפושת הוא לא האישיו. אך יחד עם זאת את רואה את זה כ'סימפטום' אשר מגלה לך על כוונותיו של ילדך ואולי אף על רצונו לחפש 'דרכים אחרות'.

אכן, החשש שלך מובן. כי "מה פתאום שהילד שלי יחפש דרכים אחרות אשר לא ידעום אבותינו?!"

עם זאת, כדאי שתשימו לב שהאירוע הזה (רצונו להתחפש לזמר שאינו שומר תו"מ) פותח לכם פתח קטן לעולמו הרגשי והרוחני של ילדכם. במקום לדחות זאת בשתי ידיים, אני מציע שתשתמשו בו לחקור את עולמו האישי של ילדכם, ואציע בכמה מילים איך לעשות זאת: אל תשללו לגמרי את בקשתו של הילד, במקום זאת נסו לפתח איתו שיחה על הנושא; מדוע בחרת דווקא בתחפושת הזו? מה לדעתך מייחד את התחפושת/דמות הזו? האם ישנם עוד דמויות שהיית רוצה להתחפש אליהן?

בהמשך נתבו את השיחה לתוכן שיסייע לילד להבין את עצמו – מדוע הוא מעריץ דמויות אלו (כבוד, פרסום, כסף וכדומה) והציעו בפניו אפשרויות נוספות להגיע ליעדים אלו בדרכים התואמים את הערכים עליהם גדל (תשאף להיות ראש ישיבה, איש עסקם שתומך בלומדי תורה וכדומה). לגבי שאלת התחפושת: לאחר שקיימתם שיח פתוח ומכובד, ייקל עליכם להביע את סירובכם לתחפושת שהציע תוך מתן הסבר הגיוני לסירובכם.

כמובן שאל תשאירו את השיח הזה פתוח, אלא תזמו בעצמכם עוד שיחות כאלו – במהלך השנה, ובכך תעזרו לילד למצוא מנוח לנפשו – ברוח ישראל סבא.

בהצלחה!

קבלו עכשיו את קלפי ההיכרות שלי בחינם ישירות לתיבת הדוא"ל שלכם

שתף

תמונה של יצחק יונה

יצחק יונה

ייעוץ חינוכי • הנחיית הורים • פסיכותרפיה

פוסטים אחרונים

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן