שֹאלה:
רצינו לשאול לגבי ילד בן 6 שהוא בן הזקונים שלנו. הוא כל הזמן לוקח כספים. כשאנחנו נמצאים איתו במקומות אחרים ורואה כסף לוקח לעצמו. יש לציין שהילד באופן כללי מאד מפונק ויש מעליו עשרה אחים שמפנקים אותו ולא חסר לו כלום. מה ניתן לעשות ואיך צריך להגיב במצב כזה?
תשובה:
שלום וברכה, בשאלתכם ציינתם כי הוא 'לוקח כספים', ולא פרטתם האם הוא לוקח עוד דברים חוץ מכספים. אתייחס אם כן רק לנושא לקיחת הכספים; גיל 6 הוא השלב שבו ילד מבין שכסף זה 'מוצר נחשק' כי הוא שומע ורואה איך המבוגרים שסביבו מתייחסים לכסף, אך יחד עם זאת הוא לא מבין מספיק טוב את הקונספט בכל מה שקשור לכסף. לדוגמה: ילד בגיל הזה שצבר קצת כסף והלך לקנות בכסף הזה דבר מה, לא מן הנמנע שהוא יבכה אח"כ ש"נגמר לו כל הכסף". עוד דוגמה לכך, היא העובדה שציינתם בשאלתכם לפיה 'לילד לא חסר כלום'. אז למה לגנוב אם לא חסר כלום?! במקרה הזה השאלה היא התשובה: הוא לא לוקח במטרה למלא חֶסֶר, הוא לוקח כי זה משהו נחשק.
אז איך תגיבו? הכי חשוב שלא להוציא מהפה את שורש המילה 'גנב' – בכל הטיה שתהיה. עליכם להתייחס לזה כמו שמתייחסים לכל התמודדות הקשורה לעמידה בפני פיתויים; שוחחו עם הילד על מַהם פיתויים, מה אנחנו מרגישים כאשר אנחנו מאוד רוצים להשיג משהו שאנחנו יודעים שהוא אסור ומה עוזר לנו להתגבר על הפיתוי – רצוי להביא דוגמאות מעצמנו. כמו"כ עודדו את הילד לבוא לספר לכם כאשר הוא מרגיש דחף לקחת בלי רשות ולקבל את עזרתכם בהתמודדות עם הדחף.
לסיום אציין, כי במקרים בהם מדובר בגיל מתקדם יותר או כאשר ה'לקיחות' מתחילות לקבל 'צבע של גניבה' (תכנון מוקדם, לקיחה מחנויות וכדומה) ההתייחסות לתופעה שונה במעט מהאמור לעיל, אך על כך בהזדמנות אחרת.
שאלה:
יש לנו שלושה בנים בלע"ה. הבכור בן 9, האמצעי בן 6 והקטן בן 4. מאז ומתמיד היו מריבות ביניהם. עד לפני חצי שנה המריבות היו בין הגדול לאמצעי. לאחרונה גם הקטן נוסף ל'חגיגה' – הוא מרבה לריב עם האמצעי בלי סוף. אציין שלא מדובר בילדים עם בעיות התנהגות או משהו כזה. אני פשוט מרגישה שאנחנו לא מתנהלים נכון. אשמח לקבל הכוון בנושא. תודה רבה!
תשובה:
שלום וברכה,
אתחיל מהסוף; את כותבת שאת מרגישה שההתנהלות עם ילדייך צריכה להתבצע אחרת. אז כמו בכל בעיה בחיים, הכרה בשורשה היא חלק משמעותי מפתרונה. היות לא פירטת באיזה אופן אתם מתנהלים איתם כיום, אענה כי אופן כללי בנושא מריבות בין אחים חשוב יותר ה'לא־תעשה' מאשר ה'עשֶה'; כלומר, לא נכון להתערב יותר מדי במריבות של ילדינו – להוציא מצבים בהם זה מגיע למצב שאחד מהילדים נהפך להיות 'קורבן', בשאר המקרים יש לאפשר לילדים להסתדר בעצמם עם המריבות שלהם.
חשוב לציין כי אנחנו לא נעלמים. אנחנו כאן וזה צריך להיות מורגש. למשל; בעת המריבה נשהה בסמוך אליהם ונסתכל עליהם בעיניים בוחנות מבלי להתערב או להביע עמדה. במידה ואנחנו רואים שהמריבה יוצאת משליטה נפריד כוחות, אפשר לשים כל ילד בחדר אחר, אך שוב, מבלי להביע את עמדתנו בקשר למריבה – אפילו לא בסינון משפט בסגנון "די כבר להרביץ לאחים שלך". אם נביע עמדה, נכנס גם אנחנו מבלי משים כצד במריבה ואז אנחנו חלק ממנה – עובדה שרק יכולה להזיק לתהליך הלמידה שלהם. שימו לב שאתם לא נגררים למריבה שלהם ללא שרציתם בכך.
בנוסף, בהרבה מקרים אחד הילדים יעשה מעשה קיצוני שיגרום לכם לרצות לסיים את המריבה הזאת בכל מחיר (יצרח בקולי קולות, יאמר משפטים קשים וכדומה). אין מניעה שתרצו לסיים את המריבה הזו מיד, אך יחד עם זאת שימו לב שאתם לא חוזרים להרגלים הישנים של כיבוי שריפות באמצעות הבעת עמדה. פשוט נהגו כמו שהוסבר למעלה, או מצאו דרכים אחרות בהן כל הצדדים יפסידו – בבחינת 'כולנו בסירה אחת'.
שאלה:
כבר תקופה ארוכה בני בן ה־10 מבקש ממני דמי כיס. באופן כללי אני מתנגד לדמי כיס כי אני לא יכול לדעת מה הילד קונה איתם. מה גם שבאמת שלא חסר לו כלום, כל מה שהוא רוצה, בגבול הטעם הטוב, אני מספק לו. אז מה הטעם להכניס אותו לרדיפה אחרי כסף. אשמח
לשמוע איך רצוי לנהוג בנושא.
תשובה:
שלום וברכה,
ראשית אאחל לך ולמשפחתך שתתברכו תמיד במעשי ידיכם ושתוכלו להעניק לילדיכם את מה שהם צריכים.
שנית, מאופן הצגת שאלתך ניתן להבין כי אתה חושש מלתת לילדך כסף כי הוא יכול לשמש אותו לדברים לא טובים, כמו שכתבת; "אני לא יכול לדעת מה קהוא יקנה עם זה" ו"מה הטעם להכניס אותו לרדיפה אחרי הכסף". אכן, הצגת הכסף באופן כזה בהחלט גורם לנו לחשוב כי כסף זה לא בשביל ילדים.
אבל האמת היא שכסף הוא כלי חינוכי נהדר. אם נשתמש בו נכון הוא יכול לסייע לנו לאלף את הילד בינה על איך מתנהל העולם, איך לוקחים אחריות, רווח מול הפסד, דחיית סיפוקים ועוד. אז נכון שהכי פשוט זה להרחיק את זה מהם, אבל אם הילד כבר מבקש, לא פעם ולא פעמיים, כדאי שלא לדחות את בקשתו לגמרי, אלא להציף את הנושא, לברר איתו מה הוא חושב על המושג הזה שנקרא כסף, איך הוא מתכוון להתנהל איתו וכו'.
באם החלטת להעניק לו דמי כיס, רצוי לערוך איתו הסכם על גובה הסכום ושמעתה ישנם מוצרים מסוימים שימומנו מכספו (הכוונה למותרות ולא לצרכים בסיסיים). באם תראה – לאחר תקופה – כי הילד לא מתנהל נכון עם הכסף, נצל את זה לחינוך פיננסי. תסביר לו את המקום של הכסף בעולם, מה זה שיווק, איך מתנהלים נכון עם תקציב וכדומה. ולסיום: כדאי לזכור – שעדיף לחנך להתנהלות פיננסית נכונה כאשר שכר הלימוד עדיין לא יקר.
