מה ניתן ללמוד מהיומן האישי של הילדה?

שאלה:

בזמן האחרון אני מרגישה שהילדה שלי בת ה־10 מסתירה ממני דברים. אני כאימא מרגישה שעוברת עליה תקופה לא טובה אבל אני לא מצליחה להבין מה הבעיה. דיברתי עם המורה שלה והיא אומרת שהיא גם מרגישה שמשהו לא כשורה אבל היא לא יכולה להצביע על בעיה ספציפית. אני כל הזמן חושבת איך אוכל לדעת מה באמת קורה איתה. היום עלתה בי מחשבה לפתוח את יומנה האישי (היא כותבת בו הרבה) אבל אני לא בטוחה שנכון לעשות את זה. אשמח לחוות דעתך.

ראשית, עם הרגשה של אימא אי אפשר להתווכח, אם את מרגישה שמשהו עובר על הילדה אז סביר להניח שאכן עובר עליה משהו, אם כי לא בטוח שזה משהו גדול ומאיים, יכול להיות שזו תקופה שהילדה מתמודדת עם קושי, ואולי אף עם כמה קשיים בו זמנית, ולא תמיד נכון ללחוץ ולהתערב, לעיתים יותר בריא יהיה לאפשר לה להתמודד לבדה עם הקשיים. וזה מוביל אותנו לשאלתך; האם נכון לפתוח יומן אישי של ילדה בכדי לנסות להבין האם עובר עליה משהו שדורש התערבות או לא?

תשובה:

הזכרת בשאלתך שבתך מרבה לכתוב ביומן. עובדה זו כשלעצמה יש בה כדי להרגיע במעט – כיוון שלפחות יש לה כתובת לפרוק את תסכוליה/פחדיה. דווקא בגלל זה, על מנת לבצע פעולה פולשנית כמו כניסה למקום הכי אינטימי שלה מבחינה רגשית, צריך שתהיה לנו סיבה מאוד טובה לעשות זאת. ברור שאם המצב היה חמור מאוד – אולי עד כדי פיקוח נפש – לא היית מתייעצת אלא פותחת את יומנה במיידית. נראה שזה לא המצב, ומשכך יש להמנע מאקט כזה (וזה בלי לדבר על האפשרות שהמעשה יתגלה בסוף..).

במקום זאת אציע את הדרך הארוכה להגיע אל ליבה של ילדתך; פשוט נסי ללמוד מיומנה האישי, תהיי שם תמיד כשהיא צריכה אותך, שתקי יותר משתדברי, כבדי את רגשותיה ואל תשתפי את בני הבית בדברים שהיא משתפת אותך בהם והכי חשוב, אל תשדרי מצוקה כאשר היא תספר דברים קשים ולא נעימים לאוזנייך. אם נקיים תקשורת נכונה ויעילה עם ילדינו בשגרה, נוכל לדעת עליהם ועל עולמם הרגשי יותר ויותר, ונמַנע ממצבים בהם אין לנו מושג מה קורה איתם.

בהצלחה!