לא יודע אם נתקלתם פעם בסיטואציה שבה ילד מתקשה מאוד לתפקד מבחינה חברתית. ישנם סוגים רבים של קושי בתפקוד חברתי, החל בקושי ליצור חברויות חדשות, דרך הקושי לשמר אותן וכלה בחרדה משתקת מכל אינטגרציה חברתית. בעוד הראשונים הם בגדר הנסבל, הסוג אחרון בולט מאוד ומשפיע על מצבו הרגשי של הילד ולעיתים אפילו מפר את השלווה בבית.
בשפה המקצועית קוראים לזה 'חרדה חברתית'. מהי חרדה חברתית ואיך מטפלים בה? חרדה חברתית הוא מצב בו אדם נכנס ל'סטרס' כאשר הוא נתקל באינטראקציה חברתית. באיזה אינטראקציה מדובר? תלוי ברמת החרדה; ישנם ילדים שייכנסו ללחץ כאשר הם נדרשים לבקש מהחברים לצרף אותם למשחק, ישנם ילדים שמתקשים לדבר בקול בנוכחות ילדים אחרים וישנם כאלו שיילחצו רק מהמחשבה לפנות למישהו שהם לא מכירים.
איך נדע אם ילדנו סובל מחרדה חברתית? ראשית אנחנו חיים עם הילד שלנו ואנחנו מכירים אותו הכי טוב – ניתן לראות האם ילדנו לחוץ מסיטואציות חברתיות כאלו ואחרות. מעבר לכך, אם התופעה נראית לנו חמורה כמובן שעלינו לפנות לאיש מקצוע שיאבחן את רמת החרדה ובמידת הצורך יתחיל בתהליך טיפולי להפחתת החרדה. בכו"מ אין להזניח תופעה כזו. בעבר התנדבתי בעמותה שמקיימת פעילויות חברתיות לילדים בעלי חרדה חברתית. ניתן היה לראות בבירור שקיים הבדל דרסטי בין ילדים שהתחילו את הטיפול בחרדה 'סמוך ונראה' לגילויה, לעומת נערים שהגיעו בגיל 15-16 – הבוגרים יותר הגיעו במצב חמור יותר כאשר הבעיה מקובעת יותר – עובדה שמשליכה באופן ישיר על הצלחת הטיפול.
חפשו ברשת 'שאלון ליבוביץ' לבדיקת רמת החרדה החברתית ותעשו בה שימוש לבדיקה ראשונית. כמובן שזה לא מחליף אבחנה של איש מקצוע במידת הצורך.
