WhatsApp Image 2018-12-06 at 17.57.26

איך מתמודדים עם דחיינות? // חלק א'

מהי דחיינות? האם לא כולנו דחיינים לפעמים? מתי דחיינות היא 'נורמלית' ומתי היא אמורה להדאיג? האם יש קשר בין דחיינות למוטיבציה נמוכה, ואיך בכל זאת ניתן להתגבר עליה? • אל תדחו את קריאת הכתבה הזו

סוגי הדחיינות רבים הם ומגוונים, אך באופן כללי ניתן לומר כי בקצה הרצף נמצא את הדחיינות המתמשכת אשר עלולה לגרום למוגבלות של ממש, ואשר בדרך כלל היא נובעת כתוצאה מדיכאון והפרעת קשב וריכוז – עם או בלי היפראקטיביות – ולעיתים היא אף תלווה בחרדות. אבל עד השלב הזה ניתן למצוא סוגי דחיינות חמורים פחות, למשל: אדם עם דחיינות ללא מרכיב של חרדה הדוחה מטלות למחר ומבחינתו "תמיד נשאר מחר", או סטודנט הדוחה מטלות פעם אחר פעם עד שמצטברות לחובתו ערימת מטלות שנהפכות לבלתי אפשריות מבחינתו.

בשורות הבאות נעסוק דווקא בדחיינות "הפשוטה" – הלא מורכבת, זו שאין בה את מרכיב החרדה הנראית לעין, אך זאת שיכולה לגרום לכך שהאדם יפיק מעצמו מעט מזעיר מהפוטנציאל הטמון בו.

והנה קווים לדמותו של הדחיין הפשוט:

הוא בשנות העשרים המוקדמות לחייו. הישיבה הראשונה שלמד בה הייתה אחת מהישיבות ה'נחשבות' בעולם התורה. בישיבה זו, בסוף כל שבוע, התקיימה בחינה כוללת על כל הסוגיות הנלמדות באותו שבוע – בקיאות ועיון. הוא ידע הכול! או לכל הפחות הוא חשב שידע הכול או אם נדייק יותר – הוא שכנע את עצמו שהוא יודע הכול ולא צריך לחזור, ואז הגיע הכישלון. כישלון ועוד כישלון ועוד אחד, ובסוף, כאשר היה צריך לעלות לישיבה גדולה, גילה כי הישיבות עליהם 'חלם' לא ששים לקבלו. מחוסר ברירה נאלץ להתפשר ולהירשם לישיבה אשר איננה מתאימה למידותיו וליכולותיו האמתיים. היום הוא בן 22, מעביר את ימיו ולילותיו ללא דאגות אך גם ללא הישגים משמעותיים וללא מעש. כל החלטה שהוא מקבל על עצמו מתנדפת לה עוד בטרם החל לחשוב איך הוא עומד בה. אתמול הוא אפילו החליט שהוא "ממחר קם לתפילות" אבל בבוקר הוא גילה שאין לו אפילו שעון מעורר.

"מה עושים?" הוא שואל, "האם נגזר עליי לכלות את ימיי ולילותיי בחוסר מעש תוך נקיפות מצפון ואכזבות?"

סביר להניח שכל אחד מאתנו מכיר לפחות אדם אחד שמתמודד עם הקושי המתואר לעיל בווריאציה כזו או אחרת.

האם יתכן שאדם מאוד רוצה להשיג משהו והוא לא יכול להשיג אותו רק בגלל הדחיינות? או במילים אחרות, האם דחיינות יכולה להוריד מוטיבציה, ואם כן, אז האם יש תקווה בכלל? איך זה שאצל הדחיין המחר הוא גם לא בעוד יומיים? ואיך בכלל ניתן לעבוד על דחיינות?

דחיינות התנהגותית:

אז ראשית, נבדיל בין 'חוסר מוטיבציה' ל'דחיינות' כי גם אם נפתור את בעיית הדחיינות, אם רמת המוטיבציה תישאר נמוכה, כמובן שלא תהיה לכך שום משמעות ולא נראה כל שינוי בהתקדמות.

מוטיבציה פירושה 'הנעה', שהיא בעצם הכוח שמניע את האדם לפעולה. האדם מטבעו לא אוהב לעבוד קשה ומעדיף לשכב במיטה או לשבת על ספה נוחה. הדבר היחיד שיכול להקים אותו מאזור הנוחות שלו, הוא רצון אחר וחזק דיו שמנוגד לרצון הבסיסי של לא לעשות כלום ושבכדי להשיג את הרצון הראשון נדרשת מצדו פעולה.

כאשר אדם מזהה בעצמו חוסר מוטיבציה ודחיינות יתר, צריך קודם כל לעבור תהליך בנושא המוטיבציוני ורק לאחר מכן לטפל בנושא הדחיינות.

איך מניעים את המנוע?

לשם כך נעזר ב"גישה המוטיבציונית" של רולניק ומילר. הגישה המוטיבציונית מניחה כי "אדם אחד לא יכול לגרום לאדם אחר להשתנות, אלא נחוץ תהליך פנימי עמוק ויסודי בכל מה שקשור לערכיו ויעדיו של האדם" (רולניק&מילר 1991).

לכל אדם ישנם ערכים, גם אם הם רדומים ועדיין לא באים ליטי ביטוי. צריך לזכור שערך הוא סובייקטיבי לגמרי; ישנם אנשים שהערכים שלהם הם כבוד או כסף. ישנם כאלו שהערך הגדול מכולם הוא לימוד תורה וקיום מצוות וישנם כאלו אשר מגיעים לסיפוקים מסדנת ויפאסנה בערבה. המטרה הראשונית היא למצוא את הערכים בהם מאמין האדם שלפנינו שלרוב הם לאו דווקא יהיו תואמים לערכים שאנחנו מאמינים בהם, זאת משום שלעולם לא נצליח לעורר מוטיבציה באחר עם הערכים שלנו. לעיתים האדם זקוק למורה דרך אשר יברר אתו יחד מהם הערכים בהם הוא מאמין ושבשבילם שווה לו לקום מהמיטה אך בכל מקרה נדרש בירור פנימי ויסודי בעניין.

אוקי, זיהיתי מה הערכים שלי, איך זה עוזר לי לקום מהספה?!

על כך בחלק השני

קבלו עכשיו את קלפי ההיכרות שלי בחינם ישירות לתיבת הדוא"ל שלכם

שתף

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב print
יצחק יונה

יצחק יונה

ייעוץ חינוכי • הנחיית הורים • פסיכותרפיה

פוסטים אחרונים

שפת הילדים

מה תעשו כשהילד שלכם מתלונן שאתם לא אוהבים אותו? • וגם: מה הקשר בין חבילת במבה להורות מיטיבה

קרא עוד »
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן